חפרפת / חולד

החולד הוא מכרסם תת קרקעי החופר מחילות באדמה ויוצר רשת של מנהרות מתחת לפי השטח. מבנה גופו של החולד מותאם לביצוע חפירות קרקע, צורתו גלילית וחלקה, ללא אוזניים, זנב או איברים אחרים העלולים לעכבו בחפירה, עיניו מכוסות באופן קבוע, אך הוא מבחין בין אור לחושך. החולד חופר באדמה בעזרת שיניים גדולות וחזקות המסוגלות לפורר קרקע, אבנים ולבקע שורשים. בארצנו החולד מצוי כמעט בכל סוג קרקע למעט חולות מדבר נודדים. החולד הינה חיה מתבודדת וטריטוריאלית, למעט בעונות הרבייה. החולד בונה מערכות מורכבות של מחילות היכולות לכסות שטח של כ-300 מ"ר מתחת לפני השטח. החולד עסוק תמיד בתחזוקת מערכת המחילות שלו, אטימת מבואות ישנים והרוסים וחפירת דרכים חדשות וקשה מאוד לנטר את פעילותו וללכוד אותו. עיקר מזונו של החולד הוא פקעות ירק למיניהם, כגון בצלים, שורשים, גזרים ואף ירקות הגדלים על פני הקרקע, אשר הוא חוטף אותם בגיחה מהירה. החולד מהווה מטרד של ממש על החקלאות ומזיק ליבול רב בשטח נרחב. בעונת הרבייה החולד מוליד כ-2 עד 5 גורים המגיעים לבגרות בתוך שלושה חודשים ופורשים ממחילות האם לחפש שטחי מחייה חדשים.

הדברת חולדים - השיטות

השיטה בה משתמשים בהדברה ירוקה של גל ירוק מול החולד היא בשידור תנודות סיסמולוגיות והפקת ויברציות בקרקע. החולד אינו יכול לסבול את ההפרעה הקשה הזו ועוזב את המקום. הדברת חולדים התוצאה היא נטישת כל החולדים באיזור הנגוע ללא שימוש ברעלים, ללא פינוי השטח והשארת הציוד למניעת חזרתם של חולדים לאיזור המפונה.